|
איך מטרז' הדירות עולה? עורכי הסקרים מקבלים עמלה
ראובן קפלן ראשי ערים ומועצות מקומיות רבים, מצאו דרך להעשיר את הכנסות הרשות המקומית מארנונה. אחד הראשונים שחשב על כך, היה מאיר ניצן, ראש עיריית ראשל"צ שעשה זאת בשנות ה-80 המאוחרות וה-90 המוקדמות. בשנת 2003-2004 באיחור של מספר שנים, עשה זאת גם ראש העיר לשעבר צבי צילקר.
כשכל הסקרים החלו הצעתי בכתבה לתושבי אשדוד שלא לפתוח את הדלתות לסוקרים, כי מהנסיון של ראשל"צ בעקבות הסקרים, הדירות גדלו. לא שמעתי מעולם על דירה ששטחה קטן ושהרשות המקומית החזירה כספים לתושבים על גביית יתר. אפילו דירות בבניינים רבי קומות שהוקמו על ידי קבלנים צמחו לפתע.
בימים אלה הובאו לישיבת המועצה בעקבות שאילתה של חברת המועצה הלן גלבר, החוזים שחתמה עיריית אשדוד עם החברות הסוקרות ואז הבנתי שמה שחשבתי כל הזמן בנוגע לכך שהסוקרים מקבלים עמלה על כל מטר חדש שהם מוצאים, זה אכן נכון. בחוזה שחתמה העיריה עם חברה כזאת שבדקה צמודי קרקע (וילות וקוטג'ים) ברובעים מסויימים בעיר, מתברר שהחברה שערכה את הסקר קיבלה עמלה בסך 11 אחוזים מחיובי הארנונה המוגדלים.
במקרה אחר, חברת עורכי דין קיבלה 'משימה' לאתר מטרים בנויים נוספים באזורי התעשיה בעיר. הפעם נקבע כי שכר הטרחה יעמוד על שיעור של 20 אחוזים מתוספת השומה בעקבות הבדיקה. ב"פרויקטים מיוחדים וגדולים", קרי, תיקי ארנונה גדולים שתעביר העיריה לטיפול עורכי הדין ובהם כבר קיימת מחלוקת בין העיריה לנישום, העיריה התחייבה על פי החוזה, לשלם למשרד עורכי הדין בין 10- ל-20 אחוזים עמלה. איני מטיל ספק בשני המקרים לגבי מהימנותם של הסוקרים והבודקים. יחד עם זאת, חוזה המבוסס על עמלה מהמטרים הנוספים עשוי לדרבן את העושים במלאכה, לעגל פינות. על פי אותם חוזים, "לא מצאתם, לא קיבלתם". מדובר בשיטה בעייתית.
מצד שני מדובר בשיטה שלא עולה כסף לעיריה ולכאורה מדובר בניהול יעיל. אבל אם היו חותמים על חוזה גלובלי, לא משנה אם ימצאו וכמה ימצאו, לא יהיה שום ספק לגבי מהימנות תוצאות הבדיקה והסקרים.
ונחזור להתחלה? כשסוקר נכסים בדרך אליכם, כבדוהו וחשדוהו, אל תהיו נדיבים, אל תקלו עליו, לא אם כן הוא מוכן להתחלק איתכם בעמלה.
|